מדוזה פרוייקטים ימיים בע"מ ואח' נ' מרינה דרומית דיוורס בע"מ ואח'

פסק דין

התובעת מס' 1 (להלן – מדוזה) הינה חברה אשר הפעילה, בין היתר, מועדון צלילה באילת.

התובע מס' 2 הינו הבעלים של מדוזה ושימש בתקופה הרלבנטית כמנהלה (עד לחודש יוני 2007, עת נמכר העסק של מועדון הצלילה על ידי החברה לגורם אחר).

הנתבעת מס' 1 (להלן – מרינה) הינה חברה אשר הפעילה ומפעילה, בין היתר, מועדון צלילה באילת, הפועל במקום הידוע כריף הדולפינים.

הנתבע מס' 2 שימש בתקופה הרלבנטית לתביעה כמנהל מועדון הצלילה מרינה.

הנתבעת מס' 3 שימשה בתקופה הרלבנטית לתביעה בתפקיד של עובדת דלפק.

התביעה - כללי

לטענת התובעים בכתב התביעה, מרינה, מנהליה ועובדיה, ניסו לפגוע במדוזה, כמתחרה עסקית של מרינה, תוך פרסום דברי דיבה קשים על מדוזה ועל מנהלה, התובע מס' 2. לטענת התובעים, פרסום והפצת לשון הרע אודות מדוזה נעשו בכוונה לפגוע בעסקיה.

לטענת התובעים בכתב התביעה, במהלך שנת 2005 הובאו לידיעתה של מדוזה מספר מקרים בהם הפיצו הנתבעים או מי מטעמם דברי שקר אודות עסקיה של מדוזה, לפיהם כביכול פועל מועדון מדוזה ומספק שירותים ברמה אשר יש בה לסכן חיי הצוללים והמשתמשים בשירותיה. עוד נטען, כי הובא לידיעת מדוזה שהנתבעים או מי מטעמם הפיצו דברי שקר לפיהם מדוזה נוהגת להונות את לקוחותיה באופן כזה שהיא מעניקה להם, בתום קורסים שהיא עורכת, תעודות הסמכה הנחותות מאלו שהתחייבה להן.

לצורך הוכחת טענותיה האמורות, הביאה מדוזה בתביעתה ארבעה מקרים, אשר תועדו באמצעות הקלטות וכן באמצעות צילומי וידאו.

שני המקרים הראשונים נוגעים לשיחה טלפונית ולשיחה במפגש, שנערכו בחודש אוגוסט 2005 בין הנתבע 2 לבין מר ארז כהן, אשר נשלח מטעמה של מדוזה כלקוח תמים המתעניין ברכישת קורס צלילה.

שני המקרים הנוספים נוגעים לשיחות שנערכו בחודש נובמבר 2005 בין חוקרים פרטיים, שנשלחו מטעמה של מדוזה למועדון המרינה, לבין הנתבעת 3. בשיחה שתועדה ביום 15.11.05 התענינו שני חוקרים פרטיים ברכישת קורס צלילה. בשיחה שתועדה ביום 16.11.05, התעניין חוקר אחר ממשרד החקירות, ברכישת קורס צלילה ושוחח גם הוא עם הנתבעת 3.

התובעים טוענים בכתב התביעה, כי דברי הנתבעים העולים מתוך ארבע השיחות האמורות שתועדו מהווים פרסום לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע על מדוזה ובשיחה השניה שנערכה עם הנתבע 2 קיים פרסום לשון הרע גם על התובע מס' 2 עצמו. כן נטען, כי יש בשיחות אלו תיאור כוזב על עסקיה של מדוזה המהווה עוולה לפי חוק עוולות מסחריות.

התובעים טוענים בכתב התביעה, כי הפרסומים שבוצעו על ידי הנתבעים, אשר ארבעה המקרים האמורים מהווים חלק מהם, גרמו להם לנזקים כבדים, ועל כן העמידו את התביעה על סך של 1,000,000 ₪.

לחלופין, עתרו התובעים בכתב התביעה, לחיוב הנתבעים בפיצוי הסטטוטורי הקבוע בסעיף 7א' לחוק איסור לשון הרע, בשיעור המכסימלי הקבוע בחוק, ביחס לכל אחד מהפרסומים.

טענות ההגנה - כללי

הנתבעים טענו בכתב הגנתם, כי התביעה הוגשה לנוכח חוסר הצלחתה של מדוזה בשוק הצלילה בישראל, בשל חוסר מקצועיותה ומחדלים חמורים שליוו את התנהלותה. לטענת הנתבעים, הדברים שנאמרו על ידיהם אינם מהווים לשון הרע, ולחלופין, ככל שמדובר בדברי לשון הרע, הרי שעומדות להם ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע, ובכלל זאת מדובר בדברי אמת שנאמרו בתום לב ואשר יש בהם עניין לציבור המתעניין בתחום הצלילה.

הנתבעים מדגישים בכתב הגנתם, כי מועדון הצלילה מרינה הינו גוף גדול ומוכר ועל כן לא היה לו כל צורך בביצוע פעולות על מנת להתחרות במועדון הצלילה מדוזה, אשר לא היווה מתחרה רציני ואמיתי.

הראיות שהובאו על ידי התובעים

שני הצדדים הביאו בפני בית המשפט מסכת ארוכה של ראיות, אשר מתייחסות הן לשיחות שנערכו עם הנתבעים 2 ו-3 והן למחלוקות בדבר אמיתות הדברים שנאמרו על ידי נתבעים אלו ביחס למדוזה ולתובע 2.